הרצפה מתחממת: כיצד מתייעלים מבחינה אנרגטית בחורף?
ישראל היא מדינה קיצית, במיוחד בשנה הנוכחית, המתמודדת בעיקר עם הצורך לקרר חללים בצורה מיטבית. אך למשך מספר חודשים בשנה, אנחנו צריכים להתמודד עם הקור החורפי, שבאזורים מסוימים בארץ יכול גם להיות מעיק. בשנים האחרונות נכנסו לשוק הישראלי פתרונות שונים ומגוונים לחימום הבית ולחימום מי הרחצה.
למרות שישראל לא מתמודדת עם הטמפרטורות הנמוכות שיש בארצות הברית או באירופה, חלק גדול מההוצאה על חשמל בחורף, מרוכזת סביב הוצאות חימום חללי הבית. שתי שיטות הפכו לפופולאריות לאחרונה בישראל ויובאו אלינו מהמדינות הקרות באירופה ובארה”ב, לאחר שנעשה בהן שימוש כבר משלהי המאה ה-20. טכניקות שונות של חימום תת רצפתי והסקה מרכזית של כלל הבית. השיטות נבדלות אחת מהשנייה, בכך שהראשונה מפיצה חום מהרצפה כלפי מעלה ואילו השנייה מפיצה את החום מרדיאטורים שנמצאים על הקירות.
התענוג בכלל לא זול
התקנת חימום תת רצפתי כרוכה בעלויות גבוהות יחסית, והיא רלוונטית רק כאשר בונים בית חדש, או כאשר מחליפים ריצוף, שכן המערכת נמצאת מתחתיו. בנוסף, כאשר מתגלות תקלות בצנרת, או בגופים החימום, עלות התיקון תהיה גבוהה כיוון שתהיו חייבים להרים את הריצוף בחלק הרלוונטי. מלבד העלות ההתקנה עצמה, ישנה את עלות החומרים וגופי החימום, שהיא גבוהה גם כן.
עם זאת, עלות ההתקנה, ככל שהיא גבוהה, אינה המרכיב היקר במערכת הזו. את מחירה היקר תרגישו בניהול השוטף שלה. יש כמה אפשרויות שונות לחימום המים, על ידי גז, נפט, סולר, מים, שלכל אחת החסרונות והיתרונות שלה. הצורה הפופולארית ביותר היא חימום על ידי נפט או סולר, שמחירם עשוי לעלות בשנים הבאות, וכך לייקר עוד יותר את תפעול המערכת.
בנוסף, למערכת לוקח כמה שעות להגיע לחום הרצוי, כך שבחורף אתם עשויים להשאיר אותה דולקת כל הזמן, ולשלם בהתאם. הדברים נכונים גם לגבי עלותה של מערכת ההסקה המרכזית, וגם אצלה המחיר נגזר מעלות התקנה, ובעיקר מעלות תפעול גבוהה.
אפשר גם להישאר בשיטות הישנות
קיימות אלטרנטיבות רבות בשוק החימום הביתי, ואת חלקן אנחנו מכירים כל חיינו, כמו תנורי גז למיניהם, קמינים מסוגים שונים וגופי חימום דומים. השיטות האלה כמובן זולות בהרבה מהסקה מרכזית, אך גם מוגבלות יותר ואפקטיביות פחות. רבים משתמשים במזגנים המרכזיים, שנמצאים כמעט בכל בית, גם כדי להסיק את הבית, אך בימים הקרים זה עלול לא להספיק.
להשוואה, עלות החימום המרכזי, התת רצפתי או העילי, יכולה להגיע לפי שלושה או ארבעה מעלות השימוש במזגן. נבחן מספר סטטיסטיקות בתחום.
התייעלות אנרגטית על פי משרד האנרגיה קצת מספרים
על פי נתוני משרד האנרגיה שהתפרסמו בקובץ להתייעלות משקי הבית בישראל התפלגות הוצאות הגז והחשמל במשק הבית זהות, ועומדות על 24% (לכל תחום) מההוצאות הביתיות. בסך הכל כמעט כחצי מהוצאות הבית יהיו קשורות לחימום או לקירור (48%), נתונים אלה נאספו בשנת 2011.
עם השנים אנו רואים עלייה במחירי הדלק והסולר, כמו גם הגז הטבעי ולכן ניתן להניח כי עם השנים ההוצאות על חימום הבית יעלו באופן משמעותי בקרב המשפחות הבוחרות בדלק, סולר או גז על מנת לחמם את הבית. ביולי 2017 עמד מחיר הנפט לחימום ביתי על 7-8 ₪ לליטר.
כמה משפחת ישראלי תשלם על חימום בדירת 100 מ”ר
על פי הנתונים שפורסמו באתר דה מרקר בשנת 2012, נבחנה צריכת האנרגיה ועלותה עבור משפחה ממוצעת המתגוררת במבנה של 100 מ”ר. כמה תשלם משפחה זו על חימום באמצעים שונים למשך שש שעות חימום בממוצע ביום חורפי?
לו תבחר להשתמש במשאבת חום – עלות החימום תגיע ל 400-600 שקלים בחודש.
עבור חימום בגז תיפרד המשפחה מ 900-1200 שקלים.
חימום חשמלי יעלה בין 1,400-1,700 שקלים בחודש
אך את הסכום הגבוה ביותר תשלם לו תבחר להשתמש בחמום תת רצפתי הפועל על נפט – סכום זה יגיע לעלות חודשית של 1,600-2,300.
לסיכום, למרות העובדה כי החימום התת רצפתי נפוץ בארץ (לצערנו לא פורסמו נתונים על ידי משרד האנרגיה הנוגעים לכמות המשתמשים בשיטה זו), נראה כי כי צריכה האנרגיה המבוססת על חימום בגז או חימום תת רצפתי תכביד על כיסה של משפחת ישראלי ועדיף לשקול חלופות נוספות.
